צלקות בעור

צלקת נוצרת כתוצאה מתהליך של ריפוי פצע וגישור על חסר ברקמה בעקבות פגיעה בשלמותה.

כיוון שהגוף לא יכול לשחזר את הרקמה שנפגעה במדויק כפי שהייתה, רקמת הצלקת היא בעלת מראה, מרקם ואיכות שונים מהרקמה התקינה הסובבת את האזור שנפגע, ובדרך כלל בעלת איכות תפקודית נמוכה יותר.

צלקות בעור נגרמות כאשר שכבת הדרמיס, השכבה העמוקה העבה של העור נפגעת. צלקת בולטת יותר וחריגה יותר בצבעה בשלבי הריפוי המוקדמים, שיפור בצבע ובמרקם יכול להמשיך ולחול עד שנתיים לאחר החבלה.

איכות ריפוי הפצע והנטייה לפתח צלקות שונה מאדם לאדם, והנטייה ליצור צלקות גסות וכהות שכיחה יותר באנשים בעלי גוון עור כהה.

פרט לנטייה האישית שאינה ניתנת לשינוי קיימים משתנים רבים משפיעים על מראה הצלקת וביניהם: גודלו ועומקו של הפצע, אספקת הדם לאזור, עובי העור, כיוון הצלקת ומיקום הצלקת. ככל שהנזק לעור קשה יותר, וככל שזמן ההחלמה ארוך יותר, הסיכוי לצלקת משמעותית גדול יותר.  צלקת שחוצה קווי הבעה טבעיים תיראה יותר מצלקת המקבילה לקווים אלה.
אזור החזה והגב העליון נוטים במיוחד לצלקות בולט

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם!

הצטלקות חריגה

ישנם צלקות חריגות העלולות להיווצר באנשים שלהם נטייה ליצירת עודף ברקמת צלקת ת ו/או במקומות המועדים לפתח צלקות ביתר כגון מעל עצמות החזה, בתנוכי האוזניים ובכתפיים.

ההצטלקות החריגה יכולה להתבטא בשתי צורות עיקריות:

  • צלקות היפרטרופיות– גוש אדום מוגבה בעור, אשר אינו גדל מעבר לפצע המקורי, ובדרך כלל מגיב היטב לטיפול כגון חבישת לחץ, חבישת סיליקון,
    הזרקת סטרואידים לנגע הצלקת או כריתת הצלקת בשילוב עם אחד הטיפולים שנזכרו.

    ● צלקות קלואידיות (Keloid scars) – רקמת צלקת מעובה, מכווצת ומגרדת, אשר גדלה לאורך ומעבר לשוליים של הפצע או החתך.
    צלקת זו בד"כ בעלת גוון אדום או כהה יותר מהגוון של שאר העור מסביב. הקלואידים יכולים להופיע בכל מקום בגוף, אך הם שכיחים ביותר באזור החזה
    והכתפיים. קלואידים פעמים רבות מטופלים ע"י הזרקת תרופות על בסיס סטרואידים באופן ישיר לתוך רקמת הצלקת על מנת להפחית אודם, עקצוץ או
    שריפה. בחלק מהמקרים הדבר גם יכווץ את שטח הצלקת. אפשרויות נוספות לטיפול שמרני יכולות לכלול: הקפאה עמוקה של הנגע, הזרקה של חומר
    כמותראפי (FU5), אינטרפרון, הקרנות, סיליקון, לחץ מקומי והשילובים ביניהם.
    למרות הטיפול קלואידים הם בעלי נטייה עקשנית לחזור, לעיתים אפילו תוך החמרה במצב.

צלקות הגורמות להפרעה אסתטית

צלקות עלולות לגרום להפרעה קוסמטית גם אם אינן חריגות באופיין.

כיוון שצלקות הנראות גדולות ולא אסטטיות בתחילה, עשויות עם הזמן להפוך לפחות בולטות ומורגשות, מומלץ לחכות כשנה או יותר לאחר היווצרות הצלקת, לפני ביצוע התערבות ניתוחית לתיקונה. במהלך תקופה זו ניתן לנסות ולשפר את מראה הצלקות ומרקמן ע"י שימוש באמצעים שאינם ניתוחיים שהוזכרו מעלה כדוגמת חבישת לחץ, חבישת סיליקון והזרקת סטרואידים לנגע הצלקת.

טיפול ניתוחי בצלקת יכול לשנות את אורך, רוחב, או כוון הצלקת כך שהצלקת או חלק ממנה יתאימו לקו טבעי ופחות בולט, להרים צלקת שקועה, או להנמיך צלקת מורמת. עם זאת שום צלקת לא ניתן למחוק לחלוטין, ואין טכניקת קסם להחזיר את העור למראה שלפני הפציעה. טיפול ניתוחי בצלקת יכול להביא לשיפור במראה הכללי של איזור הצלקת , תוך השארת סימן אחר, פחות בולט.

צלקות עדינות או אי סדירויות קלות בפני שטח העור יכולות להיות מטופלות ע"י שיוף, קילוף שטחי של העור, ואף ע"י תוספת של חומרי מילוי בהזרקה במקרים של צלקות שקועות.

יש לזכור – בכל ניתוח קיימת מידה מסוימת של סיכון ואי ודאות

ניתוח לתיקון ושיפור צלקות הוא בד"כ בטוח, אך יש תמיד אפשרות לסיבוכים אשר כוללים: זיהום, דימום, תגובה אלרגית להרדמה או חזרה של צלקת לא יפה, שלעיתים אף עלולה להיות משמעותית יותר מהמקורית.