בעיות שכיחות בידיים

נימול, תרדמת, וזרמים באצבעות הידיים:
"האצבעות נרדמות", "דקירות בקצות האצבעות", "זרמים בקצות האצבעות" , "נמלים באצבעות היד", "היד חלשה", "היד כבדה", "היד מתעייפת", הם מגוון מהתלונות אופייניות של הסובלים מהתופעה. רדימות אצבעות הידיים, לעיתים מלווה בכאב או בנפילת חפצים בעת ניסיון אחיזה, ובירידה באיכות התחושה.
תכופות תחושות אלה מוחרפות בשעות הלילה, בעת נהיגה או בעת שיחה בטלפון.
תופעות אלה נגרמות בדרך כלל ע"י לחץ על אחד או יותר מהעצבים של הגפה העליונה [העצב המדיאני, העצב האולנארי והעצב הרדיאלי]. הלחץ על העצב גורם להפרעה בזרימת הדם בכלי הדם הזעירים המזינים את העצב עצמו ועקב כך נגרמת הפרעה בהולכת האות החשמלי ע"י העצב, הפרעה זו גורמת לתלונות שפורטו.
המקום השכיח ביותר להיווצרות לחץ הוא: תעלת שורש היד [Carpal Tunnel] בה עובר העצב המדיאני יחד עם כל הגידים האחראים לכפיפת האצבעות ומכאן נגזר שמה של התופעה – תסמונת התעלה הקרפאלית Carpal Tunnel Syndrome – CTS .

מקומות נוספים בהם שכיח לחץ על עצבי הגפה העליונה הם:
תעלת גויון [Guyon] [גם היא בשורש היד] בה עובר העצב האולנרי, תעלת המרפק בה עובר העצב האולנארי, ואיזור בחלקה הקדמי של האמה שם עובר העצב הרדיאלי.
במקרים קלים ניתן לטפל ע"י שילוב של תרופות נוגדות דלקת וקיבוע בסד. הזרקת סטרואידים לתוך המדור בו לחוץ העצב, תורמת אף היא להפחתת הלחץ .
במקרים בהם טיפול שמרני אינו יעיל, הלחץ על העצב מוסר ע"י התערבות כירורגית.
הניתוח מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית או אזורית. משך ההחלמה מהניתוח וחזרה לתפקוד נע בין עשרה לעשרים יום בממוצע.

גושים ובליטות בכף היד או שורש היד:
גוש בשורש היד, ממצא תת עורי שנראה כבליטה בעלת צורה עגלגלה או אובאלית בכף היד, גב היד, בבסיס האצבעות או באזור שורש היד נגרם תכופות ע"י "גנגליון".
גנגליון הוא מעין כיס שדופנותיו נוצרים ממעטפות גידים או מהרקמה המצפה את חללי המפרקים, ומלא בנוזל הצמיג המופרש מרקמות אלה. תכופות קיים קשר בין חלל הגנגליון לחלל המפרק הסמוך באופן שמאפשר תנועה של הנוזל בין שני החללים. מבנה זה והרכבו מסבירים את העובדה שלרוב הגוש הנמוש הוא חלק, גמיש,לעיתים נייד, ותכופות אף משנה את מימדיו.
גנגליון אינו מצריך טיפול אלמלא הוא גורם לכאב או גורם להגבלה או הפרעה תפקודית.
במידה וקיים צורך בטיפול, הטיפול הינו כירורגי.
שאיבת תוכן הגנגליון בלבד אינה מספקת פיתרון קבוע בדרך כלל, וקיים סיכוי מסוים לחזרת הנגע אף לאחר התערבות כירורגית.
במידה והגוש אינו גמיש יש להביא בחשבון סיבות אחרות להיווצרות בליטות עגלגלות בכף היד ובאצבעות כגון:

• ציסטה [Inclusion Cyst] המכילה חומר קרני שנוצר ע"י תאי עור שנכלאו בעבר בעת פציעה חודרת ואפילו מינימאלית .
• גרנולומה כתגובה לגוף זר.
• נגעים שהמרכיב העיקרי בהם הם תאי שומן הנקראים ליפומה – Lipoma.
• גידולים מוצקים שפירים שונים
• גידולים בעלי אופי ממאיר – לעיתים נדירות

כיוון שמגוון הסיבות גדול, במקרה שמופיע גוש ביד או באצבעות רצוי לפנות לבדיקת רופא מומחה.
בדיקת אולטרא סאונד של הרקמות הרכות יכולה לסייע באבחנה בשל המראה האופייני של גנגליון ושל נגעים בעלי תוכן נוזלי, השונה מהמראה האופייני של נגעים העלולים להיות ממאירים.

קושי ביישור האצבעות וגושים מאורכים בכף היד:

בלט בעל מראה אורכי דמוי שרוך נוקשה בכף היד, התכופות מלווה במגבלה ביישור אצבעות היד נגרם בדרך כלל ע"י התעבות של החיתולית השטחית שהיא רקמת חיבור תת עורית בכף היד, והיווצרות של רקמה דמוית צלקת באזורים המעורבים בתהליך. תופעה זו מכונה על-שם הרופא הצרפתי שתיארה לראשונה ונקראת – כוויצה ע"ש דופיטרן, או מחלת דופיטרן – Dupuytren's Contracture או Dupuytren's disease.
מחלת דופיטרו יכולה להופיע במגוון של צורות ודרגות חומרה, החל מבליטות קטנות בכף היד וכלה ברצועות עבות שנמתחות לאורך כף היד וגורמות להגבלה ביכולת ליישר את האצבעות. הכוויצה ע"ש דופיטרן היא מחלה בעלת יסוד מולד, משפחתי, אך יכולה להיות קשורה גם למחלות כרוניות כגון סכרת או מחלת כבד.
במידה ונוצרת הגבלה תפקודית הטיפול המומלץ הוא טיפול ניתוחי שבמסגרתו נכרתת הרקמה הצלקתית המגבילה את טווח התנועה.

כאב בהנעת האצבעות המלווה לעיתים ב"קפיצה" של האצבע:

אצבע קופצת, אצבע תקועה,אי יכולת לכופף או ליישר אצבע או את האגודל, כאב בבסיס האצבע המלווה באופן לא קבוע ב"היתקעות" של האצבע במצב כפיפה ובקפיצה של האצבע בניסיון ליישרה, ומגבלה בכפיפה המחמירה עד כדי אי יכולת לבצע כפיפה כלל, הן תלונות אופייניות לסובלים מ"אצבע הדק".
תופעה זו אופיינית במיוחד באצבע הרביעית [קמיצה], באגודל ובאצבע השלישית [אמה].
תופעה זו הנקראת גם "טריגר פינגר" – Trigger Finger נגרמת בגלל גירוי של מעטפת הגידים המכופפים את האצבעות. כאשר מעטפת הגיד מתעבה או מתנפחת היא לוכדת את הגידים המכופפים הנמצאים בתוכה, מפריעה לתנועתם וגורמת לכאב [ תופעה הנקראת Stenosing Tenosynovitis]. במקרים רבים הגיד נתפס ומשתחרר בפתאומיות, תופעה היוצרת את הקפיצה האופיינית בדומה לשחרור של הדק.
מנוחה, שימוש בסד להגבלת התנועה ושימוש בתרופות נוגדות דלקת יביאו במקרים רבים לנסיגת הגירוי במעטפת הגיד ולחזרה של תפקוד רגיל וחופשי מכאב. במקרים קשים יותר תידרש התערבות נוספת, הזרקת סטרואידים למעטפת הגיד כדי להפחית את התהליך הדלקתי או שחרור של המעטפת המעובה ע"י ניתוח המתבצע בד"כ באלחוש מקומי ומאפשר חזרה לתפקוד מלא תוך כ 10 ימים.

כאבים ונפיחות באזור שורש היד:

שורש היד הוא איזור מורכב מאוד מבחינת מבנה ותפקוד, מכיל עצמות רבות, מפרקים מרובים ומספר רב של רצועות. מטרת המבנה המורכב היא לאפשר יכולת תנועה מגוונת של שורש היד תוך שמירה על יציבות ויכולת הפעלת כוח. השילוב של המורכבות המבנית והעומסים הגדולים המופעלים על המפרק עלול לגרום להופעה של פגיעות שונות.
גירוי של מעטפת הגידים הפושטים את האגודל הוא גורם שכיח לכאב ונפיחות בשורש היד, באזור בסיס האגודל, הגובר בעת אחיזה או לפיתה.תופעה זו של Stenosing Tenosinovitis של גידי האגודל נקראת De Quervain's Disease.
התגברות הכאב בעת כפיפה של שורש היד בכיוון הזרת כאשר האגודל אחוזה בתוך האגרוף הקפוץ היא סימן אופייני לפגיעה זו .
הרגישות והדלקת במעטפת הגיד שכיחות בהריון, בתקופה לאחר לידה – כאשר מטפלים ומרימים תכופות תינוק צעיר, או בקשר עם מאמץ יתר של היד.
בדומה לטיפול ב"אצבע הדק", מנוחה, שימוש בסד להגבלת התנועה ושימוש בתרופות נוגדות דלקת יביאו במקרים רבים לנסיגת הגירוי במעטפת הגיד ולחזרה של תפקוד רגיל וחופשי מכאב. במקרים קשים יותר תידרש התערבות נוספת, הזרקת סטרואידים למעטפת הגיד כדי להפחית את התהליך הדלקתי או שחרור של המעטפת המעובה ע"י ניתוח המתבצע בד"כ באלחוש מקומי ומאפשר חזרה לתפקוד מלא תוך זמן קצר.
 
קיימות סיבות נוספות ורבות לכאב, רגישות ומגבלה בתנועה בשורש היד שמקורן גרמי, סחוסי , מפרקי או ברצועות ובמבנים התומכים במפרקים הרבים באזור. אלה דורשות בדיקה גופנית מדוקדקת ע"י רופא מומחה, ובדיקות הדמיה על מנת לאפשר אבחנה נכונה וטיפול נאות.
אבחנה מדויקת של פגיעות בשורש היד בשילוב עם פעולה טיפולית ניתנות לאחרונה לביצוע באמצעות ארטרוסקופיה של שורש היד: ניתוח זעיר-פולשני בו מוחדרים מצלמה ומכשירי ניתוח זעירים לחלל מפרק שורש היד, ללא פתיחת המפרק, המאפשרת סקירה מדויקת של המבנים השונים וטיפול בחלק ניכר מהבעיות המאובחנות .

כאבים מפושטים באצבעות ובאגודל:

כאב מעין זה, החמור יותר בבוקר ומוקל מעט לאחר הנעת האצבעות או חימום קל, כאב הגובר בעת פעילות מאומצת, ובמיוחד בעת לפיתה , אחיזה וביצוע פעולות סיבוביות כגון סיבוב מפתח או פתיחת מכסה צנצנת, תכופות נגרם משינויים ניווניים בסחוס ובעצמות במשטחים המפרקיים שבין העצמות הרבות שבכף היד ובאצבעות.
שחיקת המפרק גורמת לתנועה לא חלקה ולגירוי הגורמים לכאב האופייני בזמן התנועה.
בשלבים מוקדמים ניתן להקל את התלונות באמצעות טיפול בנוגדי דלקת ובמשככי כאבים.
תוספי מזון המיועדים לשימור הסחוס – Glucosamine / Chondroitin joint health supplement עשויים לתרום להקטנת הנטייה להחמרה מתמשכת.
בשלבים מתקדמים יותר, מניעת הכאב או הפחתתו מושגת ע"י מגוון אמצעים שמטרתם היא הקטנת החיכוך במפרקים ע"י הגבלת התנועה במפרק או ביטול החיכוך במפרק באמצעות סדים חיצוניים או התערבות ניתוחית.
אצבע נוספת, אצבעות מחוברות ומומים מולדים.

אצבעות נוספות [Polydactily] ואצבעות מחוברות [Syndactily] הם מהשכיחים שבמומים המולדים בכפות הידיים.
קיים מגוון רב של מומים מולדים שנע בין רמז זעיר לאצבע עודפת, או עמדה לא תקינה של אחת האצבעות, דרך עיוותים שונים של האצבעות ועד לחסר מוחלט של היד.
לרב ההשפעה התפקודית הצפויה פחותה משמעותית מהמצוקה הנפשית הנגרמת להורי הילד בשל המראה השונה ותגובת הסובבים.
במקרים בהם קיימת הפרעה מולדת במבנה היד רצוי להיוועץ במומחה לכף-יד כדי לקבוע את מדיניות הטיפול ואת העיתוי הנאות לטיפול זה כיוון שטיפול נאות עשוי לצמצם משמעותית הפרעות תפקודיות והתפתחותיות.